סיגל מגן: יצירה אינטואיטיבית כגשר בין תרבויות, זיכרון וריפוי
סיגל מגן היא אמנית רב תחומית, הפועלת בזירה המקומית והבינלאומית, ומוכרת בזכות שפה אמנותית ייחודית המשלבת ציור אינטואיטיבי, עבודה דיגיטלית באייפד, וחיבור עמוק בין תרבות, חוויה אישית ורגש.
כבר בילדותה נרקם הקשר הראשוני של מגן עם עולם האמנות. באחד משיעורי האמנות בבית הספר היסודי התבקשה לצייר על צלחת חימר, ובחרה בדמות של אישה יפנית. זה היה ציור שזכה להתרגשות מיוחדת מצד אמה, שתלתה אותו בגאווה על קיר הבית. עם זאת, במהלך לימודיה חוותה מגן תחושת חוסר ביטחון ביכולותיה, ובכיתה א’ הפסיקה לצייר.
בבגרותה פנתה לקריירה בעולם ההיי טק, ורק לקראת גיל 40 חלה תפנית משמעותית. במהלך לימודי רייקי נפתח אצלה מחדש מעיין היצירה, תחילה דרך כתיבה אינטנסיבית ובהמשך באמצעות ציור. נקודת המפנה האמנותית התרחשה במסגרת לימודי ציור אינטואיטיבי בשיטתו של ד”ר פינקי פיינשטיין, שיטה המבוססת על הסרת חסמים פנימיים והקשבה לתהליך היצירתי.
לאחר סיום הקורס המשיכה מגן להעמיק את דרכה האמנותית באמצעות סדנאות, מפגשים עם אמנים ולימודים במשך שנה אצל האמנית רות אייל. עם זאת, את סגנונה האישי גיבשה באופן עצמאי, דרך ניסוי וטעייה, תוך עבודה ייחודית בציור באצבע על אייפד. בתחילת הדרך, לפני כעשרים שנה, המדיום הדיגיטלי היה זר ומרתיע עבורה, אך בהדרגה הפך לכלי מרכזי בשפתה האמנותית. עם השנים פיתחה מגן שפה חזותית מובחנת, שזכתה להכרה והצגה בתערוכות בארץ ובעולם.
השראה משמעותית בעבודתה מגיעה מצייר האוונגרדי חואן מירו, בעיקר דרך השימוש בצבעוניות עזה, חופש צורני ותחושת משחק וקלילות המאפיינת את יצירתו.
מגן הציגה בתערוכות רבות בישראל, בין היתר בשוהם, רעננה, מודיעין, תל אביב, ירושלים, יפו, חיפה וכרמיאל. בזירה הבינלאומית השתתפה בתערוכות קבוצתיות בברצלונה, וינה, לונדון, גרמניה, קרואטיה ואוסטרליה. עם זאת, שיאו של מסעה האמנותי התרחש בתערוכת היחיד שהציגה ביפן, תערוכה המהווה עבורה נקודת מפגש בין ילדות, חלום ומסע חיים מתמשך.
הקשר של מגן ליפן החל כבר בילדותה והלך והעמיק לאורך השנים. חיבור זה הוביל ליצירת כארבעים ספרי ילדים באנגלית וביפנית, הנמכרים בפלטפורמת אמזון. בשנת 2017 ביקרה לראשונה ביפן, והשיקה שלושה ספרים דו לשוניים באירוע שנערך בקפה גלריה בטוקיו. על קירות המקום הוצגו ציורי חתולים שציירה באייפד, והמפגש יצר חיבור אנושי ותרבותי מרגש בין הקהל המקומי ליצירתה.
על אף ההתרגשות, חוותה מגן רגע של ספק עצמי בבוקר שלפני פתיחת התערוכה. תחושה מוכרת של חשש מחשיפה ליוותה אותה, אך הקהל הגיב בחום, רכש עבודות והביע הזדהות עמוקה עם היצירה. אחד המבקרים אף ציין כי רכש ציור כמתנת יום הולדת לעצמו, רגע שנחרט בזיכרונה של האמנית.
בביקורה השני ביפן בשנת 2018 העבירה מגן סדנת אמן לילדים יפנים ולהוריהם. ציורי הילדים שולבו לאחר מכן בספר ילדים בשם Fun in Japan, שעלה למכירה באמזון. בהמשך יזמה מיזם נוסף שחיבר בין ציורים של ילדים מיפן וילדים מישראל, כחלק מתפיסה הרואה באמנות כלי ליצירת קשר בין עולמות.
תקופת הקורונה קטעה את שיתוף הפעולה עם הגלריה ביפן, אך הקשרים האישיים שנוצרו נשמרו. בביקור נוסף, שנערך בנובמבר 2025, חשה מגן כי מדובר בקשרים חיים וחמים. במהלך הביקור קיבלה מתנות משמעותיות, ביניהן חמש צלחות יפניות מצוירות ביד, בנות למעלה ממאה שנה, מתנה מבעלת הגלריה. כמחווה של השבה ויצירת המשכיות, פנתה מגן לאמנית הקרמיקה רונית גולן, שיצרה עבורה צלחות מיוחדות עליהן ציירה חתולים. צלחות אלו מיועדות כמתנה אישית, המסכמת מעגל חיים ואמנות.
במקביל, מגן עובדת על פרויקטים נוספים המיועדים לילדים יפנים, ביניהם יוזמה משותפת עם בית ספר ברמלה, במסגרתה ציירו תלמידי כיתה ה ציורים לילדים בבית יתומים ביפן. הפרויקט נושא מסר כפול של ערך עצמי, נראות וחיבור אנושי חוצה גבולות.
בעבודותיה האחרונות שואבת מגן השראה מהקליגרפיה היפנית. היא יוצרת סמלים אינטואיטיביים המדברים בשפה חזותית יפנית אך אינם נושאים משמעות לשונית מוגדרת, לצד עבודות המשלבות מילים יפניות להן היא מעניקה פרשנות אישית. חלק מהעבודות נעשו על חומרים פיזיים, נייר מקומט וקולאז’ים, מתוך התייחסות ישירה לטראומה, שבר וריפוי, ובהקשר אישי למלחמה ולזיכרון ההיסטורי של יפן, כולל שימוש בחומרי עטיפה שהובאו מהירושימה.
העבודות המיועדות לתערוכה בהשראת יפן מסמנות עבור מגן יציאה מהשפה הדיגיטלית המוכרת אל עבר תהליך חומרי, עמוק ואיטי יותר. זהו חיבור מחודש לעצמה, וליכולת של האמנות לשמש מרחב של ריפוי, הקשבה וחיבור בין עולמות.
באופן פרדוקסלי, דווקא יפן הרחוקה מאפשרת לסיגל מגן להתקרב לעצמה, ולממש חלומות שנבטו כבר בילדות
