ימימה לבן | אמנות הטלאים כמסע של השראה ותנועה
בפעם הראשונה פגשתי את אמנות הטלאים לפני כחמישים שנה, בתערוכה שהתקיימה במוזיאון ישראל. התרשמתי עמוקות מהעושר החזותי של הדוגמאות, שנוצרו כולן מבדים ממוחזרים. מאז, התחום הזה המשיך להעסיק אותי ולסקרן אותי.
בשנת 1996 התחלתי ללמוד את אמנות הטלאים אצל שולה ליס, שלמדה בארצות הברית. הצטרפתי לאגודה הישראלית למעשה טלאים, ומאז לקחתי חלק בסדנאות ובקורסים שונים בארץ ובעולם. לאורך השנים הצגתי שמונה תערוכות יחיד והשתתפתי בתערוכות קבוצתיות רבות, הן בישראל והן מעבר לים.
מקורות השראה
השראותיי נובעות מסביבתי הקרובה, ממראות שנחרתו בזיכרוני בבית הוריי, מטיולים ברחבי הארץ ובעולם. כך, למשל, היצירה “ספריית הורי בשני פרקים” נולדה מהזיכרון הביתי, ואילו “אמא על גלגלים” נוצרה בעקבות צילום שראיתי ביפן. היצירה “ועלה הכורת” הושפעה מטיול בגאנה.
ביצירותיי אני מרבה לעסוק גם במציאות הישראלית העכשווית. היצירות “אם אל ילדיה” ו-* “חברים יחדיו”* מבטאות את הרגשות והתהליכים שאני – ואנחנו – חווים בימים אלו בישראל. “חברים יחדיו” אף זכתה במקום השני בהערכת הקהל ובקרב חברות האגודה. היצירה “שחור לבן”, שנעשתה לתערוכה של האגודה, זכתה במקום הראשון בהערכת החברות. גם היצירה “בגני נטעתיך”, שנוצרה לתערוכה בהשראת שירי רחל, זכתה במקום שלישי.
היצירה “שובי ציפורת”, שנוצרה כתשובה לנושא “מחווה לשירי יורם טהרלב”, זכתה במקום השני בהערכת ועדת השיפוט. כל עבודה עבורי היא ביטוי לחוויה אישית או לאירוע שהותיר בי רושם עמוק.
תנועה בטקסטיל
אחד הנושאים שמעסיקים אותי רבות הוא תנועה – כיצד ניתן ליצור תחושת תנועה באמצעים ויזואליים? גיליתי ששתי דרכים מרכזיות לכך הן הקפאת תנועה וחזרתיות.
ביצירה “תשוקה לרקוד”, עיצבתי דמויות בתנוחות דינמיות תוך שימוש בדוגמאות של נגטיב-פוזיטיב וצלליות הנעות לכיוונים שונים. ביצירה “מעל העננים”, השתמשתי ברשת טול שחורה, כששכבות רבות של הבד יוצרות מעין הדרגה של גוונים המדמה תנועת כנפיים. שתי העבודות הן חלק מסדרה רחבה העוסקת בתחושת התנועה.
הצבע כמרקם רגשי
נושא נוסף שמרתק אותי הוא צביעת בדים. אני מרבה לשלב ביצירותיי בדים שצבעתי בעצמי לצד בדים קנויים. אחת מהטכניקות שמצאו חן בעיניי במיוחד היא שיבורי – טכניקת צביעה יפנית מסורתית. לאחר שהעמקתי בשיטות השונות, פיתחתי סגנון אישי בהשראת השיבורי, שבא לידי ביטוי, בין היתר, ביצירה “ביער”, היוצרת תחושה של צמחים מסוגננים. גם טכניקה זו הולידהסדרת עבודות.
סיכום
אמנות הטלאים עבורי היא דרך חיים – מרחב של התבוננות, יצירה והתחדשות. כל פיסה, כל תפר, הם חלק מהסיפור שאני בוחרת לספר – על עצמי, על עולמי, על התרבות בה אני חיה ועל הדיאלוג עם מה שמסביב
שיר בשניים
יונים גוזלים
צמיחה
