אורלי בוקר
בין חומר לרוח, בין שקט לעומק
מאת: חגית ארגמן
בכל פסל של אורלי בוקר מתקיים דיאלוג מרגש בין קרמיקה לאור, בין החומר הכבד והארצי לבין הנשימה הדקה של הרוח. יצירותיה של בוקר אינן רק תצוגה של שליטה טכנית מופלאה, אלא ביטוי כן של חיפוש מתמיד אחר משמעות, צורה וזהות.
בוקר, אמנית קרמיקה ופסלת בעלת תשוקה עמוקה ליצירה, מייצרת עבודות אסמטיות ייחודיות שאינן חוזרות על עצמן. כל אחת מהן נולדת מתוך חופש יצירתי וביטוי אישי שאינו מתפשר. הפסלים שלה נעים בין חומרים מסורתיים למגעים חדשניים, תמיד מתוך שפה ויזואלית שהיא שלה בלבד.
בתוך הסטודיו שלה ניכר דופק של מחקר
עמל של ידיים היודעות חומר, ושל לב שמקשיב לקצב הפנימי שלו. היא יוצרת פסלים ופריטי עיצוב שימושיים בעבודת יד, תוך חיבור בין עולמות של טקסטורה, אור ותחושה. עבודותיה מתכתבות עם מוטיבים היסטוריים, אך שומרות תמיד על נוכחות עכשווית ורעננה.
ניסיונה העשיר כולל הקמת סטודיו עצמאי, עיצוב והצגת פסלים בתערוכות נבחרות ובמגזינים מובילים, כמו גם העברת סדנאות ופעילויות אמנותיות המשלבות חוויה ולמידה. השיח שהיא מנהלת עם הקהל ועם תלמידיה משקף אותה בדיוק
רגישה, שקטה, אך בעלת עוצמה יצירתית נדירה.
בין יצירותיה הבולטות ניתן למצוא את הפסל “ברכת אנא בכוח”
יצירה העוסקת בחיבור בין שני עולמות: חומר ורוח, שמיים וארץ. ברונזה עדינה מחוברת בשתי טבעות של כוח ושבריריות, כמטאפורה לקשר האנושי
אלוהי, לאחדות ולבקשת חסד. זהו פסל שמזמין התבוננות פנימה, כמו תפילה חרישית שנמסה לתוך החומר.
בוקר רואה באמנות דרך חיים, שפה של ריפוי וביטוי עצמי. כל פסל שהיא יוצרת הוא מעין שיר דומם, נוגע בזיכרון עתיק ומציע מקום לנשמה לנוח בו. היא מאמינה שהאסתטיקה אינה מותרות
היא דרך להבין את עצמנו, את הזמן ואת היקום שסביבנו.
במילים פשוטות, אורלי בוקר אינה רק יוצרת. היא מהדהדת. עבודותיה הן הזמנה לפגוש את היופי במקום שבו הוא נולד
בתוך החומר, מתוך השקט
