אורית שימחוני כשהטבע, הדמיון והאינטואיציה נפגשים על הקנווס
יש אמנים שמתחילים את דרכם מתוך תשוקה לציור, ויש כאלה שהדרך שלהם אל עולם האמנות עוברת במסלול מפתיע, דרך מקצוע, מחקר וחיפוש אישי. סיפורה של האמנית אורית שימחוני הוא בדיוק כזה.
אורית, אמנית המציירת באקריליק על קנווס, מגיעה מעולם הבוטניקה והארכיאולוגיה. במשך שנים הטבע, הצומח, הנופים והצורות שמופיעות בעולם הסובב אותה היו חלק בלתי נפרד מחייה. ההתבוננות, הסקרנות והיכולת לזהות פרטים קטנים הפכו עם השנים לחלק מהשפה האישית שלה, גם כאשר עברה לעולם הציור.
מהטבע אל הקנווס
בשלב מסוים בחייה הרגישה אורית שהיא זקוקה לשינוי. מתוך הרצון לפתוח דלת לעולם חדש היא החלה ללמוד ציור.
המפגש עם מדריכת הציור שלה התברר כמשמעותי במיוחד. המדריכה, שהייתה גם מטפלת באמנות, חשפה בפניה אפשרות לראות באמנות לא רק כלי ליצירה, אלא גם עולם שלם של ביטוי, תהליך והתפתחות אישית.
השיחה הזו עוררה באורית סקרנות והובילה אותה לחפש תחום לימודים שיחבר בין אהבתה לאמנות לבין הרצון לעסוק בתחום משמעותי ובעל השפעה.
היא המשיכה לחפש, לבדוק ולבחון אפשרויות שונות, עד שבחרה ללמוד טיפול באמנות בבית ברל.
הבחירה הזו התגלתה עבורה כמדויקת במיוחד.
כיום אורית היא מטפלת באמנות, והיא מספרת כי היא מאושרת מאוד מהבחירה שעשתה. אחד הדברים שמרגשים אותה במיוחד הוא הפידבק שהיא מקבלת מהמטופלות, שמספרות לה על השינוי שהן חוות ועל הדרך שבה האמנות מאפשרת להן לבטא, לגלות ולהעצים את עצמן.
אמנות שמעצימה נשים
אחד הנושאים הקרובים במיוחד לליבה של אורית הוא נשים והעצמה נשית.
בעבודתה כמטפלת באמנות היא פוגשת נשים במקומות שונים בחייהן, ובמקביל, ביצירתה האמנותית, היא ממשיכה לחקור את דמות האישה, את העולם הפנימי ואת האפשרויות האינסופיות של ביטוי עצמי.
עבורה, האמנות והטיפול אינם שני עולמות נפרדים. הם מנהלים ביניהם דיאלוג מתמשך.
היצירה מאפשרת לה לחקור את עצמה, את העולם ואת הדמיון, והטיפול באמנות מאפשר לה ללוות אחרים במסע של גילוי וביטוי.
כשהקנווס מתחיל לדבר
הסגנון האמנותי של אורית נע בין אבסטרקט לסוריאליזם. ביצירות שלה יש מקום משמעותי לדמיון, לאינטואיציה ולמה שמתגלה תוך כדי התהליך.
היא אינה מגיעה אל הקנווס עם תוכנית מדויקת של מה שהיא עומדת לצייר.
להפך.
היא מאפשרת ליצירה להתפתח מעצמה.
“אני לא מתכננת את היצירה”, היא מספרת. “הרוב אינטואיטיבי.”
בתהליך העבודה הצורות מתחילות להופיע, להשתנות ולהתגלות. לעיתים נדמה שהן כבר היו שם, חבויות בתוך הקנווס, ורק חיכו לרגע שבו אורית תזהה אותן ותאפשר להן לצאת החוצה.
מהדוקטורט בבוטניקה ארכאולוגית אל עולם האמנות
הסיפור של אורית שימחוני מקבל עומק מיוחד דווקא בזכות הדרך הלא שגרתית שעשתה. לפני שהפכה לאמנית ולמטפלת באמנות, אורית הגיעה מעולם המחקר והאקדמיה, עם דוקטורט בבוטניקה ארכאולוגית.
שנים של מחקר, התבוננות בטבע, בצומח ובנופים היו חלק בלתי נפרד מחייה. מתוך העולם הזה, שבו סקרנות, חקירה וגילוי הם דרך חיים, החלה להרגיש בשלב מסוים שהיא מבקשת שינוי ודרך חדשה לביטוי.
המעבר מעולם הדוקטורט והמחקר אל עולם האמנות והטיפול באמנות הוא אולי אחד הפרקים המסקרנים ביותר במסע שלה. זהו מעבר שנולד מתוך חיפוש אישי, אך עם הזמן הפך לבחירה מקצועית ויצירתית שמלווה אותה עד היום.
כיום אורית משלבת בין שני העולמות: את יכולת ההתבוננות והחקירה שרכשה כחוקרת, ואת החופש, האינטואיציה והדמיון שהיא מביאה אל הקנווס כציירת וכמטפלת באמנות.
אולי דווקא החיבור הזה הוא שהופך את היצירה שלה לכל כך ייחודית: מחקר וסקרנות מצד אחד, וחופש אמנותי ואינטואיטיבי מצד שני.
