טכניקה: מיקס מדיה, ציור וצילום
בין פירוק להרכבה: המרחב הנפשי ביצירתה של האמנית דסי שלום נמני
יש אמנים המתבוננים בעולם, ויש כאלה המבקשים לחדור דרכו אל עומק החוויה האנושית. ביצירתה של האמנית ג׳סי שלום נמני, הטבע אינו נוף חיצוני בלבד אלא שפה רגשית, מערכת סימנים דרכה נחשפים מתחים פנימיים, זיכרונות ותהליכי עומק של התודעה.
דסי פועלת בטכניקת מיקס מדיה המשלבת צילום, ציור ועיבוד חומרי. אך לא מדובר רק בשילוב אמצעים חזותיים, אלא במנגנון חשיבה: פירוק והרכבה כפעולה נפשית. הדימוי נבנה שכבה אחר שכבה, כמו תהליך של הבנה. כל שכבה מסתירה ומגלה בו זמנית, יוצרת מצב שבו המציאות איננה נתונה אלא מתהווה מול עיני הצופה.
הטבע כראי נפשי
הדימויים בעבודותיה נלקחים מן הטבע, אך אינם מבקשים לייצג אותו. הם מתפקדים כמטאפורה למצבי קיום: ענף עשוי להפוך למערכת עצבים, אבן לזיכרון, מים לתנועה רגשית. המתח בין האורגני לבין המעובד מייצר תחושת ביניים, מקום שבו הצופה אינו יודע אם הוא מביט בעולם החיצוני או בעולמו הפנימי.
באמצעות התהליך הזה נוצר מרחב התבוננות. לא צפייה אסתטית בלבד, אלא הזמנה להשתהות. היצירה אינה מוסרת מסר חד משמעי, אלא מאפשרת לצופה להכניס לתוכה את חוויותיו. כך הופכת ההתבוננות לפעולה של פרשנות עצמית.
פירוק כדרך להבנה
במרכז עבודתה מצוי רעיון הכוחות הסותרים. שלום נמני אינה מנסה ליישב אותם אלא להחזיקם יחד: סדר ואי סדר, טבע והתערבות אנושית, רגש ותודעה. פעולת הפירוק החזותי יוצרת חוסר יציבות מכוון, ומתוכה נולדת אפשרות להבנה מורכבת יותר של המציאות.
השכבות הרבות אינן רק טכניקה אלא עמדה קיומית. המציאות נתפסת כריבוי נקודות מבט, וככל שמעמיקים בה מתגלה שאי אפשר לאחוז בה באופן אחד בלבד. דווקא הריבוי מאפשר הסתגלות, רגישות וגמישות מחשבתית.
הצופה כמשתתף
העבודות אינן שלמות ללא הצופה. הן מבקשות ממנו להשלים את הפערים, להעניק משמעות ולזהות בתוכן הדהוד אישי. החוויה המתקבלת איננה רק חזותית אלא רגשית ותהליכית. ההתבוננות עשויה לעורר הבנה פנימית, לעיתים בלתי מילולית, של מצבים נפשיים ושל נקודת המבט הפרטית על העולם.
בכך יצירתה של דסי חורגת מגבולות הדימוי האמנותי והופכת לכלי חקירה. לא חקירה מדעית אלא חקירה חווייתית, המאפשרת לצופה לפגוש את עצמו דרך מרחב של טבע, חומר ושכבות תודעה.
האמנות שלה אינה מציעה פתרון אלא תנועה: מעבר מהתבוננות חיצונית להקשבה פנימית, מהוודאות אל מורכבות, ומהראייה אל ההבנה
