עדן לוריא יוצרת עולמות של אור, דמיון ושקט פנימי
יש אמנים שבוחרים באמנות, ויש כאלה שהאמנות בוחרת בהם. במקרה של עדן לוריא, נדמה שהיצירה היא שפת אם. מאז ילדותה, הדחף ליצור ולבטא את עולמה הפנימי ליווה אותה דרך כתיבה, ציור, תנועה ומוזיקה. לא כהחלטה מודעת אלא כדרך חיים טבעית, כמעט בלתי נמנעת.
במהלך השנים, המסע האמנותי של לוריא התפתח מתוך חיפוש עמוק אחר זהות ומשמעות. היא מתארת תהליך פנימי שבו השאלות הגדולות של החיים הובילו אותה להבנה ברורה: היצירה היא המקום שבו היא חיה באמת. הציור הפך עבורה למרחב של תנועה מתמדת, של חיבור רגשי ושל תחושת דיוק פנימי. כמי שמגדירה את עצמה כאדם ויזואלי במיוחד, הדימוי החזותי הוא הכלי המרכזי דרכו היא חווה ומפרשת את העולם.
העולמות האמנותיים שמעצבים את שפתה הייחודית ניזונים מהשראות של אמנים אייקונים כמו MC Escher וסלבאדור דאלי. המשיכה שלה לאסתטיקה מוקפדת, בשילוב עם סוריאליזם וחלומיות, נוכחת גם בעבודותיה. כמו אצל מוריה הרוחניים, גם ביצירתה יש ניסיון לפרוץ את גבולות המציאות המוכרת וליצור מרחבים שמזמינים את הצופה להאט, להתבונן ולצלול אל תוך עולם אחר.
בשנים האחרונות לוריא מעמיקה בטכניקת הציור הריאליסטי בצבעי מים, אקוורל, מדיום עדין ותובעני שמאפשר לה לעבוד עם אור, שקיפות ורגש בעוצמה מיוחדת. מקורות ההשראה שלה מגיעים מצילומים בעלי תאורה מדויקת ופשטות שקטה, לצד אהבה עמוקה לאסתטיקה וינטג’ית ולקלאסיקה. לא במקרה היא מרגישה שזמנה הטבעי שייך לעשורים אחרים, שנות השישים והשבעים, תקופות שבהן הרוך, הסגנון והעומק היו ערכים מובילים.
בציוריה, לוריא לוקחת דימויים יומיומיים ומעניקה להם שכבה נוספת של משמעות. דרך משחקי אור, עומק ודיוק טכני, היא יוצרת חוויה רגשית שמבקשת מהצופה לעצור ולהתמסר לרגע.
דמות משמעותית נוספת במסע האמנותי שלה הוא הצייר והמורה איתן פריד, המלווה אותה בלימודיה בסטודיו שלו בחולון. תחת הנחייתו נוצרו חלק מעבודותיה האחרונות, וההשפעה ניכרת בשכלול הטכניקה ובביטחון האמנותי שממשיך להתפתח.
עדן לוריא מציגה קול אישי, רגיש ובשל, כזה שמחבר בין טכניקה מוקפדת לבין עולם פנימי עשיר. יצירתה אינה רק אסתטית, אלא הזמנה למסע רגשי ושקט אל מקומות שבהם הדמיון והאור נפגשים.
