המון סודות מסתתרים ביצירות האומנות של דניאל,,,
כך מתחילה ההכרות בינינו…
איש מעניין , עשיר בידע, כל חייו לומד, משכיל, מתפתח,, הופך את הידע שלו למעשי , למציאת פתרון, מהנדס חשמל ואלקטרוניקה, ובעל תואר שני במשפטים, ומשלים לימוד עו”ד.
חייו עשירים ומלאי סיפורים מרתקים שהפכו להצלחה.
במשך חייו עשה מה שצריך , מה שנתבקש ממנו לעשות, בחיים ,בעבודה, ובמשפחה,,, בגיל 50 הרגיש רצון חדש להגשים את החלק הרוחני בחייו
מאז שהכיר את עצמו הכל סביבו היה טכני, עשייה, רציוניאלי, מעשי, עד שהגיע למקום חדש של חיפושים , חיפוש אחר מרחבים, אל הצד הרוחני שלו, ואז החליט להשקיע , גילה והבין את האהבות הגדולות שלו,
שהחביא עם השנים.
,
דניאל גדל בבית של יוצרים בעשייה, בתפירה , בבית הספר בילדותו היה בונה את התפאורה להצגות וטקסים, מאייר , המורים שזיהו את כשרונו גייסו אותו למטרות אלו.
בגיל 13 דניאל עזב את הבית, המטרה הייתה ללמוד בפנימייה בירושלים, שם הוא התפתח , למד , וסלל את דרכו
לקראת גיל 13 השתוקק כל כך לגיטרה, מאחר שגדל בבית שלא הייתה אפשרות כלכלית , דניאל היה יצירתי ובנה לו גיטרה אקוסטית, בעצם הרצון והחלום הפכו לעשייה, זה הסיפוק הגדול עבורו ,,לימים הניגון על גיטרה הפך להובי .
כאשר רצה גיטרה חשמלית, בנה את הרעיון ולמד, והגשים עוד חלום מהרצון לעשייה.
עניין היצירה עבור דניאל הוא משמעותי ביותר, הוא מנצל את משאב הידע למציאת פתרונות בנושאים שונים.
לפני מספר שנים רצה לפתח ליין של מותג רמקולים שמע, וכמובן בעזרת ידע ורצון הגשים את הפיתוח של מותג הרמקולים דולפו”, שכל התהליך היה מיזוג של ידע . ביצוע, עיצוב, ובניית מותג”
כל עולמו מורכב מיצירה ועשייה
האומנות שלו מתחלקת לשניים , ציורי שמן פיגורטיביים, וציורי יום חופש שמורכבים מנושאים שונים לגמרי, והופכים לעיתים לאבסטרקט מופשט.
שדניאל מעוניין ביום חופש הוא בוחר לצייר ים, ספינות, נופים,,,,נוגע בחומרים שונים, אקריליק ועוד..
ברגע שהוא מצייר את סגנון הפיגורטיבי העבודה שם מורכבת, ריגשית, מחביאה בה סודות, לוקחת זמן של חודשים עד שנים
ודורשת מיומנות שונה, לא תמיד ברורה הדרך אם כעת זה הסתיים או אפשר להוסיף עוד שכבה עוד משיכה של מכחול , עוד מרקם וצבע של שמן, אבל ההחלטה מתקיימת , והציור מוכן. .
הציור הראשון של דניאל היה בשמן ,
היצירה הייתה על אביו, בצעירותו עומד עם חליפה , בפתח כניסה לבית, בידו מחזיק משקפיים,
ובצד דלת חצי פתוחה שמאחורי הדלת מסתתרת אחותו של אביו שאותה לא הכיר, ורואים רק את כפות רגליה היחפות, המסר פה מאוד אישי , מרגש, ומספר עלה תקופה, בכל כך מעט פרטים,
את פניו של אביו בחר לצייר בפרטי פרטים
הציור הראשון של דניאל ביטן- אביו בצעירותו- הפנים בפרטי פרטים.
ההשראה של דניאל מעניינת, הוא שואב אותה מדמיונו, מכוחו, מרצנו, הוא נותן מענה לפתרונות,
משם הוא שואב כוח ליצירה ,
הדמויות הם אתגר גדול עבורו , הזמן והפרטים הם קודש לעבודות השמן שלו.
” אני אדון לזמן שלי ולא ההפך”….
בהחלט המון סודות וסיפורים אישיים מסתתרים בעולם הציורים, אצל דניאל יש משמעות להוציא את הסודות מהלב ומהנשמה החוצה אל הבד, עם מרקם וצבעים, ולעיתים עם שינויים אופטימיים, ומחייכים.
שהנפש בוערת היד מחזיקה את המכחול ומהלכת לה על הבד, שומעת את הדימיון ו
שאתה מצייר בשמן היתירה לעולם לא מסתיימת , תמיד יש עוד, מחכים שיתייבש ומוסיף עוד,, שיעבוד ליצירה , ואז אני שואל .
מתי סיימתי , מתי מספיק,, זו עניין של החלטה, כעבור שנה יש דיגדוגים להוסיף עוד מעט,
