.נולדה בראש העין חברת קיבוץ גשר הזיו, ישראל
- בוגרת המדרשה לאמנות (כיום בית ברל).
- בעלת תואר ראשון ושני בחינוך ממכללת אורנים.
- .בוגרת לימודי אוצרות בסמינר הקיבוצים
מנוחה אמנית אקטביסטית,המעלה דרך יצירותייה נושאים המעסיקים אותה.
היא יוצרת מתוך רגישות ותשוקה בבחירת הנושאים.
ציורי הטבע שכמעט ראליסטיים באים כביקורת המרתיעה על פגיעת האדם בטבע: זיהום הים, בנייה קרובה אל הים, שימוש .בחולות הים והמדבר לצורכי האדם ומעלה את הדילמה של שימור מול קידמה
בנושא המגדרי עוסקת בשוויון בין בני האדם (זכויות הקהילה הלהט”בית, בפרדוקס במעמדה של האישה כיום , ונורמות חברתיות שעדיין מושפעות מחברות פטריארכליות. בדימויים המצוירים על מגשים עגולים מבטאים את מעמדה של האישה, .העבודות על המגשים באות להביע את נגישותה של האישה ולמחות על הנגשתה בהתאם לנורמות החברתיות כיום
סדרת הים עוסקת במפגש של שני כוחות חזקים (ים ואדמה), בדימויים מנסה האמנית להנציח את רגע המפגש והסערה או השקט המתחוללים באותו זמן. בציוריה יוצרת דיאלוג רומנטי, רגיש ועשיר עם סביבתה. מנסה להתאחד עם הטבע ולהביא את עולמה הפנימי לתוך ציורי הנוף, בציוריה ניתן להבחין באמוציות שבהן שרויה האמנית ואת האינטרפרטציה האישית שלה על .הקנבס
– סדרת המדבר עוסקת בחקר המדבר : חוזקו אך עם זאת הרגישות והעדינות המתבטאים בהנחת המכחול ובצבעים, ותנועת החול השקטה לפני בוא הסופה. כל פרט מדויק וקשור בדרך זו או אחרת לכלל התמונה. האור שבתמונות משקף את הדימוי בצורה הכי חדה ומעניינת
מנוחה אמנית הקשובה לעצמה ולסביבה שמשפיעה עליה, היא יוצרת מתוך תשוקה ורגישות לאנשים הסובבים אותה אשר בעקיפין משפיעים על יצירתה.
.הרימונים הם מוטיב סמלי בלבד, המשמשים מחווה לאורי כהן (בן זוגה) ולקבוצת רימון שבקיבוץ
– כבת שגדלה בבית דתי אך ליברלי . הנושא המגדרי מעסיק אותה , בשנת 1982 יצרה סדרת פסלים בקרמיקה העוסקים בנשיות ובפוריות. כיום חוקרת ובודקת את הנושא המגדרי מנקודת מבט שונה וביקורתית לגבי הדרת נשים, התייחסות למיניות האישה, ולקהילה הלהט”בית והזיקנה.
תכשיטים תימניים.
- הדימויים המוצגים בתערוכה הם חלק אחד מתוך תכשיט שלם שבה להדגיש את המשבר שחוו יהודי תימן בלקיחת התכשיטים בעלייתם לישראל שקפלו בתוכם סדרים חברתיים דתיים הלכתיים מארגני חיים, ובמעמדו של הצורף התימני שהיה גבוהה בתימן תלמידי חכמים ופוסקי הלכה.
- בחירת ציור הדימויים על עץ משום שהסוגר של הצמיד של אימה עשוי מעץ. הרקע שבחרה לציורים הוא אדום ושחור (צבעים הבולטים ברקמה התימנית של בתי הרגליים במכנסיים שנשות תימן לבשו בצנעא). יש קרבה גדולה במוטיבים בין הצורפות (נחשבה לעיסוק גברי) לרקמה (עיסוק נשי).
- הדימויים המוצגים בתערוכה מושפעים מתכשיטים תימניים שנעשו בתימן ובארץ.
- מנוחה יצאה לחקור תכשיטים מקרב המשפחה אך היריעה התרחבה לתכשיטים מאזורים שונים. מצורפים ילידי תימן וילידי הארץ. ניתן לראות את תהליכי השינוי בעבודת הצורפים והתאמתם לתרבות המערבית על ידי צמצום בגודל התכשיט ובסגנון, פישוט המוטיבים התרחקות מההקשר הטקסי, ריקון המוטיב מההקשר הסימבולי- מאגי שגרמו לשינוי ההקשר התרבותי.
כילדה מנוחה זוכרת שאימה ז”ל הייתה נוהגת מידי פעם לעבור על תכשיטיה. היא נהגה לספר על תכשיטיה ולקיחתם בעלייה למטוס לארץ ישראל בתואנה של איסור משקל יתר.
.כילדה נמשכה יותר לצמיד שאותו הצליחה אימה לשמור ולהביא אותו לארץ
בעידודה של הצלמת האמנית אריאלה שביד , יצאה מנוחה למסע חקירה אישי בעקבות התכשיטים התימניים להבין את עולמה/ן של אימה ושל הנשים התימניות.
בתערוכה מוצגים תכשיטים מסורתיים של משפחתה (חלקם צורפים שאינם ידועים), תכשיטים שקנתה בשנות השמונים משמעון סאלח עובדיה ז”ל ולאחרונה מעזרי מרום.
מנוחה אוצרת אומנות
מנוחה אוצרת ראשית בבית האמנים חיפה.
אצרה תערוכות שנתיות מלוות בקטלוגים,
תערוכות קבוצתיות אקטביסטיות, ותערוכות יחיד.
