אמנית ישראלית נולדה בשנת 1957, נשואה ואמא ל 6 ילדים.
כאמנית חוקרת כל ציור קשור לציור הקודם.
אורה נהנית לראות את ההתפתחות בעולמה האומנותי במקביל לחייה, הדרך שלה, הצעדים בחייה חיים במקביל לעולמה הציורי, היא מקבלת השראה ממנו, וכך בונה את הנושאים שבהם בוחרת לצייר
לפי תקופות הנושאים משתנים,
היא מכוונת מאוד, ולא נותנת לשום מחשבה ואינטואיציה פנימית לברוח, לכולם יש מקום בעולמה, והתייחסות גדולה.
אורה אוהבת לראות התפתחות, שלבים , ” ונשמתי מקום קדושה”… כך היא מצטטת את התפתחותה
שיטת עבודתה בנוייה משלבים , ראשית היא בונה את הרעיון של הציור בכתיבה.
לציורייה קראה מלכות שמים, ואז גילתה שמלכות שמים היא ברכת שמע ישראל שהגנה על משפחתה והחזירה א לה את השפע.
משתמשת בדימיון מעולם הרגש, החיבור בין הרגש לדימיון מקבל פה נוכחות חשובה שבלעדייה זה לא מתקיים, ואז היא רושמת את הציור, כל שלבי החוויה עוזרים לה לראות עוד קדימה את הדברים הנוספים שמתחברים ליצירה .
אורה משתמשת בצבעי שמן ואקריליק, והנגיעות עם המכחול יוצרים מחול סוער של עולם הרגש על גבי הבד, והולכם ומתבהרים ומקבלים חידוד נוסף.
ציורייה מאופיינות בדמותה שיוצאת מעונות הרגש.
לעיתים אורה משתמשת בפסוקים מהתנ”ך ונותנת להם אינטרפטציה לרגשות , לחיים, ולמצבים בתודעה מתפתחת.
לפעמים גם מתכתבת בשיר עם הציור.
לפי תורת יונג גם יוצרי בראשית הביעו את יצירתם בתבנית הרגש וכאישה אורה התחברה לדמויות שבעקוביתהם התפתחה שרשרת של מחשבות שהובילו אחריהן שבע סדרות של ציורים.
אורה מציירת את שעת הלב במחזוריות הטבע בעונות ובתבניות נישמתה.
בשנת 2010 אורה עשתה תפנית חדה ועברה לעולם הפיסול,
וייסדה את מוזיאון אדם ותכשיט הנשקף לתבור במושב שדמות דבורה ,
מוזיאון ” אדם ותכשיט” הינו מסע אישי של אורה להכרה אומנותית של התפתחות אומנות האדם בתקופות שונות בארץ ישראל, בהשראת מימצאים ארכיאולוגיים.
בבראשית פרק א’ פסוק כ”ז נאמר:”וֹיברא אלוהים את האדם בצלמו בצלם אלוהים ברא אותו. זכר ונקבה ברא אותם”.
אורה בחרה לצייר מפה שתגביר את המודעות לערך ההיסטורי והארכיאולוגי של ארצינו תוך החייאת הסיפור דרך דימויים וסמלים המתחברים לגורל אנושי משותף
והתפתחות תרבותינו.
אורה יצאה למסע של חקר , ובו חקרה את כל המוזיאונים בארץ שעוסקים בצלמיות .
היא לקחה את ההשראה והגדילה אותן בהגדלה מוגזמת. וסידרה אותן בסדר כרונולוגי,
אורה הקימה עבורן מוזיאון פרטי בחצר המשק בשדמות דבורה ודרכן סיפרה למבקרים על התפתחות תרבות ארצינו , בכך שעזרה להגביר את המודעות ההיסטורית של ארצנו.
התעניינותה גברה והיא פנתה לחקור היכן התגלה אלוהים לאדם במקרא , וזה הביא אותה לעשות מעבר חד מפיסול לציור ,וכך נולדו יצירות מההשראה החדשה .
לנגד עינייה הופיעה דמות שנושאת על כתפה יונה שהוא סמל אלוהי וארצי המסמל שלום פנימי ושלום חיצוני לעולם.
והדמות שינתה פניה לפי עונות הרגש.
הציורים האחרים בצבעוניותם יוצאים מהלב לפי עונות הרגש…
כשרצתה שוב להביא את השפע לחייה בתקופה קשה בחרה לצייר רק בצבעים של כחול וקצת לבן.
צבעים של מים וזרימה גם שפכה שמן על היצירות.
ואז המילה מלכות שמים עלתה, ומיד אורה חיפשה את ההסבר והמשמעות וגילתה שזאת ברכת ישראל ששומרת עלינו.
