פרופ’ מנחם-רון וכסלר אמן, צייר ישראלי

 פרופ’ מנחם-רון  וכסלר אמן, צייר ישראלי

העידן בו אנו חיים, מתאפיין בהרבה ידע…ככל שהידע מצטבר, יש יותר ויותר מומחים שיודעים עוד ועוד על ….פחות ופחות.

לא תמיד היה זה כך: לאורך ההיסטוריה מתנוצצים מדי פעם אנשי אשכולות אמיתיים:

הרמב”ם, למשל, היה רופא מעולה ואף כתב ספרי רפואה, ובמקביל עסק בפרשנות, הלכה, אמונה ובפילוסופיה יהודית וכללית.

והנה, לאונרדו דה וינצ’י- מדען מהפכן, מתמטיקאי, צייר, פסל, אדריכל, ממציא..

ועוד ענקי רנסאנס כמו מיכאלנג’לו, גלילאו..

ובעיניי מנדוש ראוי להשוואה ולכינוי הזה…

מנחם -רון וכסלר  ( המוכר למיודעיו בשם מנדוש), נולד בשנת 1934 בפרנקפורט על נהר מיין שבגרמניה. עלה לארץ בילדותו.

למד בבתי ספר ” חורב” ו” מעלה” בירושלים ובישיבת כפר הרא”ה.

שירת בצבא ביחידות הנח”ל והצנחנים. למד גרפיקה וציור באקדמיה לאמנות ” בצלאל” בירושלים וכן למד בחוג למדעי המזרח באוניברסיטה העברית ירושלים.

מנחם – רון וכסלר בעל תואר “ד”ר לרפואה” של בית ספר לרפואה של האוניברסיטה העברית , ו”הדסה”. השתלם  בכירורגיה פלסטית ב”הדסה” בירושלים, ובאוניברסיטאות מישגין ואיובה בארה”ב.

במשך שנים רבות כיהן כמנהל המחלקה לכירוגיה פלסטית במרכז הרפואי ” הדסה”  בירושלים.

התמנה לפרופ’ מן המניין באוניברסיטה העברית. היה חבר בארגונים בינלאומיים רבים בכירוגיה פלסטית, היה יושב ראש של החברה הישראלית לכירוגיה פלסטית.

היה פורץ דרך בתחומים שונים של הכירוגיה הפלסטית בארצנו, פרסם והשתתף  בכתיבת ספרים ומאמרים רבים בספרות הרפואית הפלסטית.

ארגן כנסים בינלאומיים בנושאים שונים בכירוגיה הפלסטית בארצנו.

בשנת 2013 יצא לאור ספר שיריו רישומיו “ערפל” בהוצאת זק, ירושלים.

המכיל אוסף משיריו, ובו משולבים רישומים, תחריטים והדפסים שיצר במהלך השנים.

בשנת 2017 הוענק לו התואר “יקיר ירושלים” על עבודתו הרפואית.

במהלך השנים הציג אחת עשרה תערוכות יחיד של ציורים, רישומים, הדפסים ופסלים בגלריות שונות בארץ ובחו”ל.

פגשתי את מנדוש ואשתו דינה  בדירתם בירושלים,

  מנדוש איש נעים  , מוכשר מרתק, בעל ידע רב ,

 לקח אותי למסע הכרות בדירתם היפה , הציורים תלויים באופן מסודר ומרשים על הקירות,  צבעוניות ושמחה יוצאת מתוכם, ברחבי הדירה, מסודרים פסלי אלומיניום, מהווים  ניגוד מרשים לציורים הצבעוניים.

 הכתום והצהוב נמצא בכל ציור.

לכל ציור יש סיפור, מנדוש מסביר בהמון סבלנות, וידע מעשיר, עם הומור המשתלב מידי פעם..

בחלק מהעבודות רואים חלוקות וסגנון קוביסטים, החלוקה היא לפי צבעים, בחלק מהציורים יש מטרה לחלוקה ,יש סיפור והזמן נכנס לתמונה.

 בסלון יש ציור של דמות אישה המחולקת לשניים, שמסמלת את הנעורים והזיקנה.

ציור מרשים זה  מופיע גם בספרו “קו , צבע ואור”.

בציוריו יש דמויות של אנשים מחייו , אשתו , הוריו, ילדיו , המשותף לסגנון הציור זה אותה חלוקה  , צבעונית , ומבט שמח.

הפסלים מיציקות אלומיניום, משולבים לעיתים עם מסמרי ברזל, וחוטי אלומיניום, שנותנים מראה עליז ושובב.

ויש להם נוכחות בסלון , במטבח ובמרפסת .ובכל חדר.

לכל פסל יש סיפור , משמעות, ומנחם מספר עם המון סבלנות.

מנדוש מצייר ומפסל נושאים הנוגעים ללבו , עקדת יצחק, אברהם והמאכלת בידו,  הנביאה דבורה, יהודי על צלב קרס, נופים שונים, נופים פתוחים, נופים עירוניים, חופי ים, פרחים, והרבה ירושלים.

על  חוויתו הראשונה בציור כותב בספרו ” קו , צבע, ואור..”.

“הציור הראשון שלי בצבעי שמן. משנת 1950 בהיותי בן 16. בציור ניסיתי להעתיק צילום של תמונת פנטומימה מההופעה של אטיין דקרו, מורה הפנטומימה הצרפתי הנערץ שהוא ולהקתו בקרו בביתנו בבית וגן עם ניסן נתיב, בן דודה האהוב של אמי רוני, שהיה אז חבר הלהקה. אני עדיין זוכר את ההתרגשות שלי בזמן הציור, את ריח צבעי השמן, והטרפנטין שאהבתי מאז, את ההתפעמות שאפפה אותי מעצם פעולת הציור, מן הניגוד שבין הלבן לשחור, הציור הקמאי הזה, שצויר על דיקט ללא “גרונד” בגודל 20-20ס”מ , נמצא על שולחני לנגד עיניי.”

הספר- ” קו , צבע ואור”

מנדוש מציג את ציורי השמן וציורי האקריליק בספרו “קו, צבע ואור”…

בספר הוא כותב “הצבעים הם חגיגה עבורי. הקוטביות שבין השחור ללבן, הניגודים בין הצבעים החמים לקרים,

המונחים אלה ליד אלה, נראים עבורי טבעיים וברורים.

“אין לי נטייה  להעתיק את הטבע את המציאות, המצלמה עושה זאת היום בנאמנות ובחדשנות, מאידך אין לי עניין במופשט טהור המנותק מן הצורה ומן הטבע.

אני בא  מן הרישום השחור בעל הגבולות הברורים- התואם את הצורך שלי לבנות “שלד” לציור.

הכל כדי ליצור ציור בעל משמעות עבורי.

עבורי הציור הוא תרגום אישי של המציאות עם נטייה לדרמטיות בצבע, בצורה,  בקומפוזיציה וברישום.”

נושא חשוב ונוגע לחייו של מנדוש הוא נושא השואה ,

פרופ’ מנחם -רון וכסלר היה בן 10 כשהתבשר שכל משפחתו נספתה בשואה.

“את ציורי השואה ציירתי לפני 53 שנה”, הוא מספר, “כשסיימתי את לימודי הרפואה החלטתי להקדיש זמן לציורים על השואה. היה לי חבר שאביו נתן לי את ביתו בעין הוד, ישבתי שם קרוב לשלושה חודשים ורק ציירתי. הייתי אז בן 29 והרגשתי צורך וחוב נפשי שלי לצייר את הנושא הזה. כשסיימתי את כל הסריה והרגשתי שמיציתי את עצמי בעניין הזה, הלכתי להיות רופא”.

בספרו שהוציא לאור ” זכור” מציג את כל רישומי וציורי השואה שצייר, ושילב חלק משיריו מספרו 

” ערפל” ,

מאז ילדותו מנדוש אוסף חומרים על השואה,  צילומים וקטעי עיתונות,

בשנות החמישים הוצגה תערוכת צילומים על השואה בקונסוליה הפולנית ,  מנדוש נכנס לקונסוליה וביקש לקבל מהם את הצילומים, וכך קרה . חלקם שימשו אותו להכנת ציורים על השואה .

בציורי השואה, מנדוש רוצה להעביר מסר של חוויה שתיחקק ולא תישכח לצופה,

“לכן בחרתי באומנות אקספרסיבית וריאליסטית והגבלתי את סולם הצבעים, על מנת ליצור דרמה קשה וכואבת בציור” .

ברור למנדוש ששום ביטוי אנושי אינו יכול להכיל ולתעד את כל הזוועות שנעשו בשנאה, בציניות, באכזריות, בלעג, בהונאה, בסדיזם מתמשך ובדייקנות גרמנית במשך שנים ארוכות,

בשנת 1956 מנדוש הוציא יחד  עם אחיו עוזי ז”ל ,  תיק הדפסי לינול על השואה, שנקרא ” זכור”,

במשך שנים רבות פורסמו העתקים של עבודות אלו בעיתון ” מעריב” ביום השואה .

ההדפסים היו חזרה גרפית על ציורי השואה שנוצרו בעין הוד 1963

נפרדתי מפרופסור מנדוש וכסלר ומדינה אשתו למרות שהיה עוד הרבה לראות והרבה ללמוד.

הם הזמינו אותי לביקור נוסף ואני מחכה לזה מאד..