שלי גרין ארט

אמנות מודרנית בצבע – שלי גרין ארט

שלי גרין, אמנית מודרנית דיגיטלית, בת 36, מהוד השרון ואמא לשתי בנות מקסימות. מאז ומתמיד ציור ואומנות מילאו חלק משמעותי בחיי, אך מסלול החיים לקח אותי מבחינה מקצועית לעסוק בתחום אחר.

 לפני שש שנים, לאחר לידתה של ביתי הקטנה, התפרצה לי דלקת מפרקים כרונית הפוגעת במפרקי האגן ועמוד השדרה, הנקראת “דלקת חוליות מקשחת”. בשל הכאבים העזים והמגבלות הרפואיות לא יכולתי לחזור לעבודה משרדית ולכן החלטתי לשנות כיוון ולהתמקד באומנות. 

המחלה מונעת ממני לעמוד או לשבת זמן ממושך, ועל כן בחרתי לצייר באופן דיגיטלי בשכיבה. בדרך זו אני יכולה לצייר בשכיבה (כמעט) ללא כאבים. 

האומנות מצליחה לשכך את הכאבים שלי מבחינה פיזית ונפשית, מצליחה לעודד אותי, לחזק ולתת לי עניין ומשמעות.

במקום להיכנע לכאב שלי בחרה לצייר ציורים מלאי רגש, חיים, אופטימיות, דמויות מלאות סצנות מחיי היומיום שכוללות רגעים קטנים של אושר,

הציור הופך לאמצעי ריפוי שמאפשר לה את יכולת ההבעה .

ביצירות שלי אני מבטאת את כל מה שחשוב לי ומחזק אותי, כמו למשל משפחתיות, זוגיות, אהבה והמון המון אופטימיות ושמחת חיים.

אני מנסה להעביר דרך האומנות את הגישה החיובית שלי לחיים, צבעוניות, ייחודיות, חדשנות ועל הדרך להוסיף לעולם סביבי קצת צבע.

כל יצירותייה ניתנות לרכישה על קנבס איכותי במגוון גדלים,

“התחדשות”

האריה מבחינתי מסמן את מדינת ישראל המתמודדת עם המצב הלא פשוט של מלחמה, שתצטרך לשקם את עצמה אחרי כל ההריסות והאובדנות. מבחינתי מדינת ישראל היא נציגת האור שלאורך ההיסטוריה פעם אחרי פעם הצליחה להתגבר על כל הקשיים ולצמוח מחדש. במלחמה זאת עוד יותר היינו עדים לכמה שהעם שלנו חזק ומדהים “עם ישראל חי”.

הציור הוא ההדפס המקורי הראשון 

טכניקה- ציור דיגיטאלי

שם האומנית- שלי גרין 

“8.6.24”

8.6.24 הוא היום שבו נועה ארגמני שהייתה חטופה בעזה במשך 246 ימים בשבי, חולצה ב”מבצע ארנון”. הדבר הראשון שנועה שאלה אחרי שחילצו אותה זה “האם אמא שלי בחיים?” ואמא שלה ליאורה בכל משך הזמן הזה נאבקה להחזרתה ובמקביל התמודדה עם מחלת סרטן המוח וקיוותה לראות את ביתה לפני מותה. כשנועה חזרה יש תמונה מפורסמת שהיא מחובקת מחוייכת עם אבא שלה יעקב, ומי שחסרה בתמונת החיבוק היא אמא שלה. אמא שלה כיום במצב שהיא אינה יכולה לדבר ולא לחבק את ביתה שכל כך חיכתה לה שתצא מהשבי. מבחינתי המשפחה המדהימה הזאת היא נציגת האור, התקווה שיהיה יותר טוב, שנצליח להציל עוד חטופים, והציור מבחינתי גם נותן תקווה ואופטימיות שהלוואי וליאורה תרגיש יותר טוב ותוכל לחבק את ביתה נועה שכל כך חלמה עליה שתחזור במשך כל החודשים הקשים והארוכים הללו.

הציור ניתן למשפחת ארגמני וזה ההעתק השני והאחרון של הציור

טכניקה- ציור דיגיטאלי

שם האומנית- שלי גרין 

“יונתן”

יונתן הוא ילד מקסים בגיל ההתבגרות שמתמודד עם מחלת הסרטן. מבחינתי הוא נציג האור מכיוון שלמרות כל מה שהוא עובר ומתמודד, יונתן עדיין אופטימי, חזק ויש לו חלומות רבים לעתיד. בציור ציירתי אותו מגשים את אחד החלומות הגדולים שלו להיות נהג מרוצים וכמובן לנצח. הלוואי ויצליח לנצח את מחלת הסרטן ולהגשים את כל החלומות הנפלאים שלו.

הציור ניתן ליונתן וזה ההעתק השני והאחרון של הציור

טכניקה- ציור דיגיטאלי

שם האומנית- שלי גרין