עדי דרוקמן אמנית פסיפס

עדי נולדה וגדלה בבאר שבע. מאז ומתמיד אהבה לעסוק במלאכת יד, יצרה ונחשפה לחומרים שונים.

בשנות הקריירה עסקה עדי בחינוך ובהוראת אנגלית ברמות השונות והוראת התכתבות משרדית במגמות המקצועיות.

היא הנחתה מורים ולימדה באוניברסיטת בן גוריון במחלקה להכשרת מורים.

לקראת פרישה מהחינוך לקחה עדי קורסים במסגרת חצאי שבתונים.

בקורסים למדה עבודה בעיסת נייר וכן עבודה בזכוכית – פסיפס ופיוזינג, תחילה במכללת ורצברגר ברמת גן ולאחר מכן במחלקה לאמנות חזותית במכללת קיי והוקסמת מהזכוכית ומהמשחק באור באמצעות זכוכית.

הזכוכית בעיניה הוא חומר מכשף. יש החוששים לעבוד איתו כי הוא חד וחותך וגם שביר, אך עדי רואה הזדמנות להביע את עצמה באמצעות הזכוכית.

הזכוכית היא חומר שאינו נשלט בקלות. שריטה קטנה ובלתי נראית בפלטת הזכוכית עלולה לגרום לפיצוצים קטנים והזכוכית שניסינו לחתוך תישבר לכיוונים בלתי צפויים.

בדרך כלל משתמשת עדי בפלטות של זכוכית צבעונית שמאפשרות חיתוך מאד מדוייק, אבל גם בזכוכית פשוטה, ‘של חלונות’. יש גם שימוש בשברי זכוכית מכלים שנשברו ובזכוכית צבועה שעדי צובעת בצבעי זכוכית או אקריליק. עדי חותכת את הזכוכית לצורה ולמידה הרצויה בעזרת סכין ייעודית, או שוברת באמצעות פלאייר, הנקרא צקצק. יש גם שימוש בכלים נוספים – כרסמים בגדלים שונים, משייפים ועוד. את חתיכות הזכוכית

הנקראות טסראיי מדביקה עדי על מצעים שונים. בדרך כלל הטסראיי מודבקים על פלטת זכוכית שקופה, שמאפשרת מעבר אור והדבקה על חלון מה שנראה כמו ויטראז’ (ר’ תמונה). כמו כן יש אפשרות להוסיף תאורה אחורית (ר’ תמונה). לפעמים יש שימוש ברשת דביקה שעליה מודבקים הטסראיי עד להעברה למצע הקבוע. מעט עבודות הודבקו על מצע של פלטת קרמיקה, דיקט או עץ.

לאחר גמר ההדבקה וייבוש הדבק יש צורך להכין רובה. אמנם יש עבודות המודבקות ללא רובה, אבל ברוב המקרים יש רובה. עדי לא משתמשת ברובה צבעונית, אלא ברובה לבנה או שחורה ואז היא צובעת את הרובה בעצמה. זה מאפשר לה ליצור גוונים שונים ברובה ש’משתתפים’ בעבודה (ר’ תמונה)

עדי יוצרת גם פסלים ועבודות תלת מימד. חלק מהפסלים עשויים על בסיס בקבוקים שבהם היא שומרת על צורת הבקבוק, גם אם היא חותכת את הבקבוק. עבודות רבות נעשות על גבי גזעים (ר’ תמונה).

ליצירת קשר עם עדי-

[email protected]

054-4919610