הגעתי מתרגשת לפגוש את הצייר סשה אוקון.
הכנתי שאלות מראש, התכוננתי , ידעתי קצת עליו מקריאה והכרתי את עבודותיו המאתגרות.
בכניסה לסטודיו שלו בגבעת שאול בירושלים ,אפקט הסקרנות התעצם באמצעות מבוך, עד שהתגלו לפני כל העבודות המרהיבות בגודלן, ביופי ובמשמעויות הנגלות והנסתרות שלהן.
ראיתי את סשה הצייר. מיד הבנתי שיש כאן איש צנוע ומוכשר ויש לו המון סיפורים עבורי… וגם בדיחות טובות מאוד…
עברה לי המחשבה: “תניחי לכל השאלות שהכנת מראש ופשוט תקשיבי לו , זה הראיון הכי נהדר שיהיה לך…”.
הכרנו והתיישבנו על כיסאות באמצע הסטודיו ואני לא מצליחה להיות מרוכזת, בגלל הנוכחות של סשה, הציורים המהפנטים והסיפורים שלו, מכל העולם, אותם הוא מוהל בהמון חן והומור.
ללא ספק זהו אחד הציירים הגדולים, הפועלים בעולם בימינו.
סשה (אלכסנדר) אוקון נולד בשנת 1949 בלנינגרד (סנט פטרסבורג), רוסיה.
באמצע שנות השבעים, בברה”מ דאז, אוקון היה חלק מקבוצת אמנים נון-קונפורמיסטיים שנעצרו, עוכבו ואוימו על כך שלא עמדו בהוראות הממשלה באותה תקופה. עבודותיו הושמדו כליל על ידי השלטונות הסובייטים במספר הזדמנויות.
ב 1979 עזב אוקון את ברית המועצות והיגר תחילה לרומא ואחר כך לירושלים.
מאז הוא מלמד ב”בצלאל” גר ועובד בירושלים.
השתתף בתערוכת היובל בלונדון בשנת 2018.
ביוני 2019, קיבל סשה את הכבוד להציג תערוכת יחיד גדולה במוזיאון רוסיה הממלכתי בסנט פטרסבורג.
עבודותיו נכללות, מזה שנים רבות, באוספים של מוזיאונים חשובים רבים בכל רחבי העולם, כולל במוזיאון “אלברטינה” בוינה (המוזיאון החשוב ביותר באוסטריה).
סשה השתתף גם במיצגי וידאו- ארט (מזון, מוות ותשוקה), תערוכות שעסקו בענייני אמונה, ארץ ישראל ועוד.
האומנות של סשה היא אומנות של דיסוננסים, של יופי וכיעור, של טוב ורע, של הולם ובלתי הולם, של הומור ושל רצינות.
סשה לא מרחם על הצופים. הוא אינו מציג להם דמויות יפות ואסתטיות. האומנות שלו היא ההפך מהאומנות הנאיבית.
הוא חוקר את גוף האדם, כל קמט וכל קפל בעור. הדמויות שלו מוצגות כפי שהן, ללא פילטרים מחמיאים: תינוקות וקשישים, גברים ונשים, לעיתים הן גרוטסקיות ונלעגות… עסוקות בשלהן, בחיי היום יום, אך גם מציגות לעתים את הגרסא “שלהן” על מאורעות הסטוריים, סיפורים תנכיים ויצירות אומנות קלאסיות.
האם הן שמות לב לגוף המזדקן והמתכער? לא תמיד זה נראה ככה, חיוך משונה נסוך על פניהן, הגוף, הפנים, הצוואר מפותלים ומעוותים לפעמים. חלק מאברי הגוף מוגדלים או מוקטנים.
סשה בוחן את דמויותיו, הוא מחפש את האמת מתחת לעורם ומעבר לאנטומיה שלהם. הוא לא מתעניין בגוף האידיאלי וביופי הקלאסי. המחויבות שלו היא לחשוף את האמת המאתגרת. לדבריו “יצירת אמנות היא כמו אורגניזם חי. ומכיוון שהחיים עשויים עפר ואדמה ולא ממים מזוקקים , יש צורך לחקור את החיים על יסודותיהם הבסיסיים ביותר”.
דגש נוסף בעבודותיו הינו זקנים וילדים, סשה רואה קווי דמיון בין הרך הנולד לבין הזקן..
זה לא נוח, מאד לא נוח.. כי הרי התינוק מלא פוטנציאל, חייו עוד לפניו, הוא רך ותמים והזקן הוא כבר לקראת הסוף…
הציור שולח אותנו לחשוב ובעיקר להרגיש את המעגל הזה של החיים.. אתה כמעט שואל את עצמך: “אם מתחילים וגומרים באותה צורה פחות או יותר, בשביל מה כל זה שווה??”
ועוד משהו: הנשים והגברים: הנשים של סשה הן גדולות, רוכבות על גבי גברים, מחזיקות גברים כנועים, יולדות גבר מבוגר, שונה ומגוחך.
אתה שואל את עצמך: הם רוצים? חושקים? איפה הרגש, המחשבה?…מה הן עושות בגוף המזדקן?
לא תמיד נוח להביט בדמויות של סשה…הן מציגות מראה מסויימת..עם זאת, ההומור מקליל על הצפייה…נראה שסשה לועג לגיבוריו, אך גם אוהב אותם ואפילו מרחם עליהם…
סשה שם דגש על האבסורד…האבסורד שביסוד הקיום האנושי.
יש עוד הרבה מה לומר ולדון בדמויות ובציורים של סשה..היריעה כאן קצרה…מי שרוצה להעמיק, יכול לרכוש את הספר “רומן עם עיפרון”, אותו כתב סשה ברוסית ובימים אלו מתורגם לעברית.
סשה רואה חשיבות עליונה בהקניית מיומנויות בסיסיות לאומן המתחיל.
קומפוזיציה, העתקה (בה הוא רואה מיומנות בסיסית והכרחית) מכיוון שהמעתיק מפרק ומרכיב את היצירה שהוא רואה. עבודת העתקה נכונה, מעידה על “הבנה” של הציור ושל הטכניקה ואז יש גם מקום לנגיעה האישית.
כמורה ב”בצלאל” במגמת עיצוב תעשייתי, בקורס “מבוא לרישום” הוא רוצה שהתלמידים שלו יבינו מה זה רישום חזותי, משקל חזותי ואת הבחינה האסתטית של התפיסה החזותית.
סשה מציע קורס בסטודיו שלו בגבעת שאול-
12 מפגשים כל מפגש 3 שעות
בשעות הערב
7 מהם מוקדשים לניתוח של קומפוזיציות של אמנים גדולים
5 פגישות העתקות של אמנים גדולים
” קורס ניתוח וקומפוזיציה עם סשה אוקון”
לינקים לאתרים של הצייר סשה אקון
ציור מצורף-
OIL ON BOARD
247 x 173 CM
BATHING AT THE DEAD SEA- 2020
ולסיכום האני המאמין של שסה אוקון- פבלו פיקאסו אמר פעם… ” החל מוואן גוך, גדולים ככל שנהיה, כולנו במידת מה אוטודידקטיים- אפשר אף לומר שאנו כמעט ציירים פרימיטיביים, ציירים אינם חיים עוד במסגרת של מסורת, ולכן על כל אחד מאתנו ליצור מחדש שפה חדשה לחלוטין, במקרה של שסה אוקון, האמן מסרב להיות אוטודידקט, וזה האני המאמין שלו, לבחון בעיון את הציורים מהמאות הקודמות, ולפתח את המסורת ולהביאה אל ימינו אנו,,, הדו שיח עם המסורת האומנותית של העבר מאפיינים את אמנותו ואת המגע האישי שלו, דו שיח עם יצירות של אמנים חשובים מהעבר מבטא שליטה בטכניקה, היד היא שמבצעת את מה שהראש רוצה, ולכן הראש מתאים את עצמו למה שהיד מסוגלת לבצע.
אמן בעל כוח רצון, ועקרונות מוסר, המסרב ללכת בעקבות הזרם
תודה לסשה אקון
מאת- חגית ארגמן – ציירת ואוצרת אומנות ישראלית
תודה לך סשה על ההצצה המעשירה לעולמך ולעולמות של דמויותיך.
אני מאחלת לך ולהן שנה טובה, שבה הם ימצאו את הפתרונות שלהן ל”אבסורד הקיומי”…אולי בעצם עדיף שלא ימצאו…(:
חגית. ארגמן
