חוה גל-און אמנית ישראלית

https://youtu.be/QApp8hhqemU
 
  
 חוה גל-און
 אמנית רב-תחומית שהחלה את מסעה בעולם האמנות כאוטו-דידקטית, למדה והתמקצעה תוך כדי תנועה לצידם של מספר אמנים ישראליים בכירים, והיום מקדישה את כל זמנה לעיסוקה האמנותי.
 ביקור בסטודיו שלה בקרית המלאכה בתל-אביב מזמן חוויה צבעונית ועשירה, התכנים נעים בין עיסוק אישי וביוגרפי לענייני היום, חברה ופוליטיקה, כולל הפוליטיקה הפנימית של עולם האמנות. המגע האישי המיוחד לה מתבטא בכל חפץ בסטודיו: ציורים גדולים על בד, ציורים על אובייקטים מחיי היומיום, חיבורים מפתיעים בין חפצים שנאספו או נמצאו ברחוב ובין תכנים ציוריים, מיניאטורות עשירות בחרוזים ואבנים צבעוניות, כלי ציור ושפופרות צבע מרוקנות שהפכו לאובייקטים פיסוליים, קופסאות ואריזות שהולבשו בדימויי פרחים, ציפורים, טקסטים, ומה לא...
 גל-און אוהבת לגאול חפצים שהושלכו כי כבר אין בהם צורך, ולתת להם חיים חדשים ומשמעויות חדשות. כך ניתן למצוא בין יצירותיה קרשי-גיהוץ, טרמפולינות, קרשי חיתוך, מזוודות, מגשים, מראות, קופסאות נעליים ריקות (וגם נעליים ממש), כולם חומר ביד היוצר שעובר בידיה האמונות תהליך של השגבה. לתהליך הזה תורם השימוש הרב של גל-און בטקסטים צבעוניים מן המקורות, טקסטים שמתפקדים גם כתוכן וגם כדימוי אמנותי.
 קשה מאוד לשייך את גל-און לאסכולה מסוימת או ז'אנר אמנותי מוכר. היא נעה בקלילות בין דיסציפלינות וז'אנרים שונים, מתעלמת במודע מהמוסכמות האקדמיות והממסדיות של נכון ולא נכון; עצמאית, פראית וייחודית מכדי להיות מזוהה עם הממסד האמנותי מצד אחד, ובעלת ידע ורקע של לימודי אמנות רחבים מכדי להיות מזוהה כאאוטסיידרית.
 סקירה של עבודותיה מגלה כי בתוך היצירה הרחבה והמגוונת ישנה מדי פעם התעכבות על גופי עבודות משמעותיים יותר, אם מבחינת תוכנן ואם מבחינת הריבוי והסדרתיות. "מחווה", למשל, הוא שם של גוף עבודות רחב שהוא גם מן מסע אישי בין יצירות של אמנים ישראליים ובינלאומיים. במהלך יוצא דופן שאינו מסתפק בציטוטים מיצירות האמנים האלה, גל-און "מעתיקה" באופן חופשי יצירות מופת או יצירות מוכרות, מבלי להקפיד על הדיוק ותוך הטבעת כתב היד הייחודי לה ביצירות "המועתקות".
 המזוודות המצוירות והמכוסות בטקסטים, חלקם אוטוביוגרפיים וחלקם מן המקורות, מהוות גוף עבודה מעניין נוסף. חפצי המסע האלה מקבלים טיפול אמנותי מבחוץ, מבפנים, או גם וגם. הסדרה החלה עם מזוודה שהוקדשה לאביה כשהיא נושאת תמונות, חפצים ודימויים שהיו חלק מעולמו. מזוודה אחרת מספרת את סיפור הזוגיות עם בעלה המנוח מראשית חייהם המשותפים ועד מותו. עוד אחת שמצוטט בה "התיקון הכללי" של רבי נחמן מברסלב בשלמותו, ועד למזוודה האחרונה בסדרה שטופלה כבר בתוך הסגרים ובצל נגיף הקורונה שתקף את העולם.
 טרמפולינות הן אהבה ישנה של גל-און והיא עדיין נוהגת לקפץ עליהן גם היום. לאורך השנים יצאו רבות מהן מכלל שימוש, וכמתבקש הפכו לגוף עבודות מצויר ומטופל. חלקן עוסק בנושאים אישיים וחלקן בסיפור הבריאה באמצעות טקסטים ודימויים. כמו יתר עבודותיה, גם הטרמפולינות מאופיינות בעבודה עמלנית, מתמשכת, מילה ועוד מילה, צבע ועוד צבע, צירופים והדבקות.
  אם ניתן לתמצת את השפע והעושר המאפיינים את יצירתה של חוה גל-און ולזקק ממנה חוויה, הרי זו מנה גדושה של אופטימיות ושמחת חיים, מנועים קדימה, כשם שהשיר של להקת אלג'יר.