בתיה רוזנק אמנית

,,,”לגעת בחומרים” ,,,,”לדעת יער”

התחברתי למשפט הזה בביקורי אצל בתיה בביתה המיוחד בשכונת בקעה בירושלים.

מהשער הכחול מיד האוירה המיוחדת , הירוק מסביב, פריטים מעניינים, רהיטים ישנים ויפים,שעצרו את נשימתי בהתרגשות, כאילו נסעתי קצת בזמן לתקופה היפה של ירושלים.

בתיה הובילה אותי אל הסטודיו שלה שנמצא בגינה מרהיבה וטבעית , ואז עולם חדש נפתח לעיניי

מצד אחד סטודיו שרואים שאמנית עובדת ויוצרת שם, מצד שני יש המון חשיבה ותכנון , כל פרט עבר מחשבה, התקרה הכניסה של האור השולחן במרכז וסביבו כל אביזרים שמשרתים את בתיה בבריאת היצירה שלה ,

מפגש מרגש , מעניין מלא השראה ,

בתיה רוזנק נולדה ב-1965 בצרפת, גדלה בישראל, למדה במחלקה לאמנות בבצלאל בסוף שנות ה-80 ובמקביל (במשך כ-5 שנים) למדה רישום אצל יוסף הירש. מאז יוצרת ומלמדת בסטודיו פרטי בירושלים.
חברה גלריה אגריפס 12, ירושלים, מסוף שנת 2010.
נשואה ואם לארבעה.

עבודתה בסטודיו היא לימוד, וחקירה של חומרים והיא נעה בין לתת למקריות ולטבע לעבוד לבין שליטה בחומרים , באופן שזה קורה , היא זורמת ומאפשרת ואז לוקחת שליטה על היצירה .

השימוש במגוון חומרים תורם לייחודיות בעבודותייה ,

החיבור בין שמן ומים, דיו, דבק ופיגמנט, שעווה , פיח הם החומרים בפלטה שלה

.המצע שעליו היא עובדת הוא מותאם לאפקט שהיא מחפשת , זה יכול להיות בדים, דיקטים , נייר הם הבד קנווס שלה

כל העבודה מחולקת לטכניקות שהיא ממציאה

והאפקט שמוצא חן בעינייה שם היא עוצרת, וגם משחזרת ,

התנועה החוזרת היא סוג של טקסיות. .

היא שמה שמן על הבד ויוצרת את הפיגמנט, המים מצטרפים ואז קורה מה שהתנועה רוצה שיקרה .

ואז בתיה משחזרת את הפעולה בורסאיות שונות

אם החומר מגיב טוב והיא אוהבת את האפקט שנוצר, היא משפרת את המקרה מוסיפה יותר או פחות מים או שמן.

מבחינה טכנית היא ממציאה את עצמה מחדש, תוך כדי עבודה מגיעות המחשבות ויש עיבוד לכדי נושא , היא לא קמה בבוקר עם נושא ומחשבה.

היא נותנת לחומרים להיווצר ואז המחשבות באות , היא לא מתאמצת לייצר צורה , הצורה נבראת, ואז המחשבה מגיעה .