אמנית בינלאומית- מרים מס

רואים רחוק , רואים שקוף”

שורה זו משירו המקסים של מאיר בנאי עלתה מיד בזכרוני כשמרים סיפרה לי כי באופן מכוון היא בחרה ליצור מתוך תחושה פנימית  מאוד עמוקה, רק על משטחים מאווררים ולא על מצעים אטומים כמו שיצרה במשך  20 שנים.

הבחירה ברשת היא אמירה מאוד משמעותית מבחינתה.

הרעיון הוא לקבל את התחושה של פתוח-סגור-פתוח  . יש מעבר לאור וצל לקולות וריחות וכו’ דרך הרשת ובכלל להשאיר פתחים. מאמינה שאנחנו  צריכים  להשאיר בתוכנו פתחים לקבלת תובנות חדשות, הסתכלות חדשה על המציאות וגם להיפרד מהישן. בתודעה זו מרים מנהלת את חייה ומביאה אותה לידי ביטוי ביצירותיה המרשימות.

כל תחנה בחייה הייתה מאתגרת יותר מקודמתה והיוותה מקפצה לשלב הבא ביצירתה.

בשנים האחרונות פיתחה שפה מיוחדת משל עצמה כשהמצע לעבודותיה הוא הרשת  שעליה היא יוצרת  בשכבות של סיבים צבעוניים וטבעיים .

עולמה מרשים ומלא תוכן ועניין, מרים מארחת בביתה מעורר ההשראה בעין כרם הקסומה בירושלים , קבוצות לפגישת חוויה איתה הכוללת את סיפור מסע חייה המרתק, המפגש מרתק ומעצים ומזמין  למחשבה חדשה.

מרים, דור שביעי של ירושלמים,  גרה 20 שנה בבית אל, שם גידלה את ילדיה ועברה מהפך אידאולוגי ודתי, חזרה להתגורר וליצור בירושלים כל זאת תוך פיתוח יצירה נפלאה לא פחות. זהו סיפור בין דורי על ישראליות, יהדות, ירושלמיות, נשיות, אנושיות ואומנות
האמירה של מרים היא:  שאם נקשיב לקולות הפנימיים האמיתיים שלנו ונפסיק להקשיב לכל רעשי הרקע , ונתחיל לנהל את הפחדים שלנו, נוכל להגשים את כל חלומותינו כי אין דבר העומד בפני הרצון.

מרים התחילה את הקריירה האמנותית שלה ברקמה יצירתית/חופשית , למדה במכללת תל חי, ולאחר מכן  וינזור אנגליה, שם האמניות שלמדה אצלן העלו את הרקמה מאומנות לאמנות. רקמה עם כל מה שנכנס לקוף המחט ובעצם ציירה בחוטים וטקסטיל על נייר שעשתה מתאית של עץ תות.

בשנים האחרונות עברה שינוי משמעותי בתפיסת החומר -אחרי מסע מכונן של 3 חודשים בהימאליה לבד עם עצמה , החליטה לעבוד רק על חומר מאוורר וגילתה את הצבעוניות הנמצאת בתוכה. פיתחה שפה מיוחדת משל עצמה כשהמצע לעבודותיה הוא הרשת  שעליה היא עולה בעבודת  שכבות של סיבים צבעוניים .