אבל חלמה להיות מעצבת אופנה, , כל רצונה היה לעסוק בבדים, משהו בבד היה מעניין ושונה בעינייה ,
היא רצתה ליצור משהו שונה על הבד
והמסע שלה התחיל בחיפוש אחרי בדים, וצבעים מיוחדים כיוון שלא ניתן היה להשיג צבעים שיגיעו לארץ היא הזמינה וקנתה ממסווקבה
בד המשי שהפך לבד הקנווס שלה .
ציור על משי הוא דבר ונושא מורכב ,ואין מקום לטעויות
טעות קטנה והציור כבר לא מה שתוכנן,
בד המשי קובע את הכללים חייב ריכוז ושליטה על הבד, כיוון שיש תגובה ואפקט משתנה,
עבודה מאומצת ומרוכזת
הצבע מתפשט ומתנהג אחרת .
אלונה נשמכה לצייר נושא של אבסטרקטים , סדרה מהתת מודע
גם שהתחילה לצייר ריאליסטי הוא נמשך אל המופשט והשאיר כניסה לפרטים המסתתרים בציור, אפשר היה להציץ ולראות חלקים של הציור הראשוני.
אחרי הסדרה של האבסטרקט הגיעה הסדרה הכי קסומה לליבה של אלונה והיא הפרחים,
מאז ילדותה זוכרת את ספר צמחי המרפא בבית סבתא , שהציצה בו ובכל מקום השתוקקה לצייר, על קיר, על חפץ, ספרים, הצבעים קסמו לה
הפרחים שהיא מציירת קצת מזכירים את תקופת הרנסנס, אלונה מרגישה שכל פרח בעל אישיות ואופי משלו, יש בהם אוירה והם מעבירים תחושה של שמחה, חגיגה , רוגע , אהבה ,
אלונה מתגוררת כיום בחריש , הגיעה מהעיר רחובות מול סביבת ביתה היה פרדס תפוזים , עם ריח חזק ונעים של פירות ההדרים
התחושה החזקה עוברת עם מסר גם בציוריי המשי שלה , הפידבק של אנשים חשוב לה , והיא שומעת שאנשים מתרשמים בדיוק כמותה מהתחושה של פרח שמגיע עם החושים של ריח ורוגע.
אלונה חוקרת כל פרח כל ענף, כיצד הוא מורכב ובנוי , היא מכינה סקיצות , היא מצלמת היא שוהה ונותנת זמן לבהייה וראייה ,בסטודיו בביתה מתחיל המחקר על כל פרט ופרט, ,
כל קו וכל פרח מקבל תשומת לב מוקפדת ,
אלונה חוקרת את מבנה הפרח לומדת עליו מתרשמת מהאופי שלו, מהענף שמחזיק את הפרח , הכל כמו יצירת אומנות, הטבע נותן לנו הכל באופן מושלם,
והתפקיד שלנו להנות ולראות את זה,
אלונה מערבבת את הגוונים ומכינה אותם בעצמה , הכל בקפידה כל צבע גוון משלו בדיוק כמו מבטה על כל עלה ופרח אופי ואישיות משלו
בעזרת מכשיר אדים נעשה ייבוש הצבעים על בד המשי תהליך גם מורכב וזהיר כי תמיד יש תקווה שלא יזוזו וישתנו הגוונים,
ולא יווצרו כתמים, אבל גם עם זה היא חיה בשלום , חלק מהיצירה מתערב באומנות ,אין דבר אידיאלי כל דבר נכנס עם האופי שלו.
אלונה נמצאת במקום של שלום עם עצמה , הגיעה למקום שהיא יכולה לעסוק וללמד בחריש אומנות, כיום היא מלמדת קבוצות ילדים ומבוגרים.
החיפוש מצטמצם והדרך ברורה יותר, הציור הוא חלק גדול ממנה , הוא מעיין תרפיה ושיחרור וצורך חזק לצייר מבלי שתחלוף תקופה ארוכה מידי.
היי! אני חגית, אני אמנית , ציירת ומורה לציור. אני מזמינה אתכם לרכוש לכם או ליקירכם שיעור ציור מתנה שבו תוכלו לבטא את כישרונכם וללמוד את אמנות הציור. תוכלו להעניק לעצמכם וליקירכם מתנה שבה תהנו ותחוו חוויה ייחודית, ומרתקת, יחד איתי תצאו למסע ותלמדו ליצור יצירות מדהימות !
אלונה שפנדיק אמנית ציורי משי ואקוורל אקריליק
עוד בילדותה אהבה פרחים
אבל חלמה להיות מעצבת אופנה, , כל רצונה היה לעסוק בבדים, משהו בבד היה מעניין ושונה בעינייה ,
היא רצתה ליצור משהו שונה על הבד
והמסע שלה התחיל בחיפוש אחרי בדים, וצבעים מיוחדים כיוון שלא ניתן היה להשיג צבעים שיגיעו לארץ היא הזמינה וקנתה ממסווקבה
בד המשי שהפך לבד הקנווס שלה .
ציור על משי הוא דבר ונושא מורכב ,ואין מקום לטעויות
טעות קטנה והציור כבר לא מה שתוכנן,
בד המשי קובע את הכללים חייב ריכוז ושליטה על הבד, כיוון שיש תגובה ואפקט משתנה,
עבודה מאומצת ומרוכזת
הצבע מתפשט ומתנהג אחרת .
אלונה נשמכה לצייר נושא של אבסטרקטים , סדרה מהתת מודע
גם שהתחילה לצייר ריאליסטי הוא נמשך אל המופשט והשאיר כניסה לפרטים המסתתרים בציור, אפשר היה להציץ ולראות חלקים של הציור הראשוני.
אחרי הסדרה של האבסטרקט הגיעה הסדרה הכי קסומה לליבה של אלונה והיא הפרחים,
מאז ילדותה זוכרת את ספר צמחי המרפא בבית סבתא , שהציצה בו ובכל מקום השתוקקה לצייר, על קיר, על חפץ, ספרים, הצבעים קסמו לה
הפרחים שהיא מציירת קצת מזכירים את תקופת הרנסנס, אלונה מרגישה שכל פרח בעל אישיות ואופי משלו, יש בהם אוירה והם מעבירים תחושה של שמחה, חגיגה , רוגע , אהבה ,
אלונה מתגוררת כיום בחריש , הגיעה מהעיר רחובות מול סביבת ביתה היה פרדס תפוזים , עם ריח חזק ונעים של פירות ההדרים
התחושה החזקה עוברת עם מסר גם בציוריי המשי שלה , הפידבק של אנשים חשוב לה , והיא שומעת שאנשים מתרשמים בדיוק כמותה מהתחושה של פרח שמגיע עם החושים של ריח ורוגע.
אלונה חוקרת כל פרח כל ענף, כיצד הוא מורכב ובנוי , היא מכינה סקיצות , היא מצלמת היא שוהה ונותנת זמן לבהייה וראייה ,בסטודיו בביתה מתחיל המחקר על כל פרט ופרט, ,
כל קו וכל פרח מקבל תשומת לב מוקפדת ,
אלונה חוקרת את מבנה הפרח לומדת עליו מתרשמת מהאופי שלו, מהענף שמחזיק את הפרח , הכל כמו יצירת אומנות, הטבע נותן לנו הכל באופן מושלם,
והתפקיד שלנו להנות ולראות את זה,
אלונה מערבבת את הגוונים ומכינה אותם בעצמה , הכל בקפידה כל צבע גוון משלו בדיוק כמו מבטה על כל עלה ופרח אופי ואישיות משלו
בעזרת מכשיר אדים נעשה ייבוש הצבעים על בד המשי תהליך גם מורכב וזהיר כי תמיד יש תקווה שלא יזוזו וישתנו הגוונים,
ולא יווצרו כתמים, אבל גם עם זה היא חיה בשלום , חלק מהיצירה מתערב באומנות ,אין דבר אידיאלי כל דבר נכנס עם האופי שלו.
אלונה נמצאת במקום של שלום עם עצמה , הגיעה למקום שהיא יכולה לעסוק וללמד בחריש אומנות, כיום היא מלמדת קבוצות ילדים ומבוגרים.
החיפוש מצטמצם והדרך ברורה יותר, הציור הוא חלק גדול ממנה , הוא מעיין תרפיה ושיחרור וצורך חזק לצייר מבלי שתחלוף תקופה ארוכה מידי.