תערוכת יחיד לאמנית ביאטריס וסרמן

כשאבק כוכבים, בדי טקסטיל ואור ישראלי מתלכדים ליצירה אחת
שלמה.
תערוכת יחיד לאמנית ביאטריס וסרמן
פתיחה : יום רביעי, ה18.2.2026 בשעה : 20:00
בית אמרגד
רח’ שחם 32
פתח תקווה
ייעוץ אמנותי : אבי ברנע
בתערוכה זו, אנו נחשפים לעולמה הפנימי העשיר של האמנית ביאטריס וסרמן
שצמחה מתוך ניגודים: בין האור הבהיר של הים אותו התעקשה לצבוע עוד
בילדותה, לבין הצללים העמוקים של אובדן ונדודים.
סיפורה של האמנית מתחיל בבואנוס איירס, בבית של טקסטיל, בדים ומרקמים
– יסודות שניכרים עד היום בחוש האסתטי המפותח שלה. ילדותה עוצבה על
ידי דמותה הקסומה של סבתה קלרה, שביתה הפתוח וטוב ליבה היוו השראה
ראשונית ליצירה. מותה של הסבתא השאיר חלל עמוק, “אפלה” כפי שהיא
מתארת זאת, ממנה נחלצה בעזרת כוחה המרפא של האמנות.
תערוכת היחיד המשמעותית הזו כל כך עבור ביאטריס, אינה רק אוסף של
עבודות שמן, אלא עדות חיה לסיפור חיים סוער הנפרש על פני שתי יבשות
ושבעה עשורים. האמנית, ילידת ארגנטינה (1949), מביאה אל הקנבס את
המטען התרבותי של “בית הספר לאמנויות יפה” (Bellas Artes) בבואנוס
איירס, לצד החוויות המעצבות של החיים בישראל.
וסרמן מחברת בין המוכר הנגלה והידוע- לנסתר ולמסתורי, היא חושפת טפח
ומסתירה טפחיים בדרכה ליצירה המוגמרת.
היא משלבת משיכות מכחול עם זהב גוונים עזים ושברי מסתוריות ברבדים
של זיכרונות.
יצירותיה הן יופי טהור וכנות אמנותית אותנטית והיא נאמנה לתחושותיה ויוצרת
בצורה אימפולסיבית ישירה הבוקעת מעולמות הרגש שלה.
העבודות לא נופלות בקלות לקטגוריה, לא ממש מופשטות, לא ציור מסורתי על
בד מתוח, התחלה של פריצת גבולות.

בתערוכה זו ,מונח הזיכרון מקבל משמעות חדשה אצל וסרמן: יש ביטוי
משמעותי לפרידה מן העבר ומן הכאב, במתח המתמיד שבין ה”מקלט” לבין
ה”סערה”, תוך בנייה מתמדת של חוויות חדשות .
עבודותיה מרהיבות ביופיין, מסקרנות, מסתוריות, אסתטיות לעין וניחנות
בקומפוזיציה ובקצב קבוע. הצופה מתמודד עם חלקים אשלייתיים ומציאותיים
בעת ובעונה אחת, עד קבלתה של השלמות החדשה.
המסע של וסרמן מאגד בתוכו כמה אלמנטים עיקריים :
השורשים האסתטיים: מילדותה בבית של מומחה טקסטיל ועד לסטודיו
בקומה השלישית בבית עתיק בבואנוס איירס, האסתטיקה והצבע היו עבורה
תמיד צורך קיומי.
אמנות תחת צל: בתקופת הדיקטטורה בארגנטינה, היא הקימה יחד עם בן
זוגה את ה-“Entreacto” – קפה-קונצרט ששימש כאי של שפיות, מוזיקה
ואמנות בתוך מציאות של פחד ופשיטות משטרתיות.
המסע הישראלי: מהעבודה בשדות התפוחים בקיבוץ כפר סאלד ועד לחוסן
שהפגינה בזמן מלחמת יום כיפור בבאר שבע, ישראל היא עבורה בית
שנבנה מתוך מאבק ואהבה.
ביאטריס מעידה: “לצייר זה כמו לפרוש את כנפיי”. ואכן יצירותיה של האמנית
הן עדות למאבק בין הרצון לסדר ואסתטיקה לבין המציאות המורכבת והכואבת.
הציורים שלה הם “פתיחת עיניים” – ניסיון מתמיד להפוך את המרחב ל”בריא
יותר”, כפי שכתבה על יום הולדתה. דרך השימוש בצבע, היא הופכת טראומה
ליופי, וזיכרון למציאות חיה.
הקהל מוזמן להלך בין התחנות השונות של חייה, המשתקפות בכל משיחת
מכחול, ולמצוא בתוך האפלה את האור שהאמנית תמיד התעקשה לחפש.
שעות ביקור בתערוכה : ראשון עד חמישי : 10:00-18:00
שישי : 10:00-14:00
נעילה : 2.4.2026