חנה שרייבמן נולדה וחיה רוב שנותיה בתל אביב, דור שני בארץ.
המפגש הראשון שלה עם עולם הצילום קרה בעת השירות הצבאי שלה, בו שרתה במעבדת צילום ב”ארכיון צה”ל”. שם פגשה לראשונה צלם מקצועי, שלמד אותה את סודות הפיתוח בשחור-לבן (בחדר חושך).
בעידודו היא רכשה את המצלמה הראשונה שלה (קנונט) , והחלה לצלם.
היא צלמה בעיקר חברים, ילדים ואת נופי הארץ וסיני אותם פגשה הרבה בעת לימודיה בחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב.
החוג לגיאוגרפיה גם נסע בעולם והיא נסעה איתו למזרח תורכיה, שהיתה אז מדינה נידחת ביותר.
חנה טיילה עם המצלמה ברחבי העולם במדינות שונות: מרוקו , סין, מונגוליה, פטרה, קובה, קוסטה ריקה, ארה”ב, אירופה ועוד.
בזכות הראיה הטובה שלה היא הצליחה לתפוס זוויות מעניינות המשקפות את רחשי ליבה .
היא מאד אוהבת לצלם אנשים בארץ ובעולם ונשים בפרט.
לדבריה, הרבה אנשים שנשבעים שהם לא פוטוגניים, אצלה יוצאים טוב.
במשך הרבה שנים היה הצילום רק “עוד” כישרון אמנותי, כי לחנה יש הרבה: תפירה וסריגה, ציור ורישום, צביעת קירות ורהיטים ואפילו כתיבה. רק בעשר השנים האחרונות הפך הצילום לדבר המשמעותי ביותר בחייה.
הדבר קרה דרך פגישה “מקרית” עם שם ידוע בעולם הצילום: דר’ יוסי קרמר.
לדבריה, המפגש שינה את חייה. לדר’ יוסי קרמר היה בלוג צילום מפורסם בזמנו (“האתר של טד”), בו השתתפו צלמים רבים וטובים. דרך האתר הזה היא ראתה הרבה צילומים איכותיים והכירה צלמים טובים רבים שהשפיעו על דרכה בתחום הצילום.
בעזרתם, ובזכות יוסי קרמר, היא הבינה מה חסר לה בדרך לצילום איכותי ולכן פנתה ללימודי צילום ב”סטודיו גברא”. היא למדה שם במשך שנתיים כאשר השנה השניה הוקדשה לצילומי סטודיו.
במקביל, למדה לעבד את התמונות במחשב ואף למדה עצוב אלבומי תמונות בפוטושופ.
עד היום, זה אחד הדברים שעושים אותה מאושרת…..עיבוד התמונות בפוטושופ לדבריה זה ממש מרתק!
תוך כדי לימודי הסטודיו עלה במוחה הרעיון: היא רוצה לצלם נשים! נשים שכבר עברו דבר או שניים בחיים. אלו נשים יפות, שמודעות לעצמן ויודעות שאחרי שהשקיעו את מירב חייהן ומרצן בלתת למשפחה, עכשיו הגיע הזמן להשקיע בעצמן. תורן הגיע.
חנה עושה להן יום כיף. מזמינה מאפרת והן מביאות מזוודה עמוסה בפרטי לבוש, אותם הן מחליפות במהלך הצילומים.
לחנה יש גם מאגר של פריטי לבוש מיוחדים (כמו: צעיפים, פרחים, כפפות, רשת שחורה לפנים ועוד), אותו היא אוספת כל הזמן בארץ ובחו”ל למען המצולמות שלה.
חנה גם מדריכה אותן איך להחזיק את הראש, הידיים ואת הגוף כדי שהתמונות יצאו נשיות ומפרגנות.
ניתן להבחין בצילומי הנשים בחוש האסתטי שלה, החיפוש התמידי להרמוניה והעין המקצועית הייחודית שתופשת את הרגע הייחודי של המצולמת. או לדבריה: אני מצלמת נשים על הצד היפה……
חנה מציעה כמה סוגי חבילות צילום עם האפשרות לערוך מהן אחר כך אלבום תמונות מיוחד בהכנתה והדפסה על ניר פוטו משובח.
אפשר להתרשם מתמונותיה של חנה באתר שלה “הבית של חנה” אוhttps://www.i-hannah.com/
אפשר למצוא באתר גם את אהבותיה האחרות של חנה (בהתייחס לנשים) כמו צילום באופרה הישראלית, צילום הופעות ג’אז, רקדניות וצילומי איפור אמנותי מיוחד.
לדברי חנה הצילום הוא עוד כלי ויזואלי שבאמצעותו אנחנו מתבטאים. אנחנו משתמשים בצילום לתיעוד, ליצירה, לספר סיפור, להביע רגשות.
הרבה אנשים משתמשים בצילום לתיעוד. זהו כלי מעולה לזה. מצד שני יש אנשים שמצלמים את עולמם המיוחד, איך שהם רואים אותו. ואם צריך להוסיף לזה עיבוד מיוחד במחשב, הם מוסיפים.
הכל בסדר.
לדבריה, למרות שהצילום היום הפך לנחלת הכלל כי כולם מצלמים בטלפונים הניידים, עדיין נותר הרבה מקום לצילום מקצועי.
עדשת הנייד היא עדשה רחבה והיא מתאימה בעיקר לצילומי נוף וסביבה.
בעת צילום אנשים, העדשה הרחבה גורמת לעיוות והמצולמים אינם נראים במיטבם.
לחנה יש עדשות מיוחדות לכל נושא, כולל דיוקנים.
לדבריה של חנה, למרות שכל כך הרבה אנשים הפכו את הצילום לתחביב הכי נפוץ בעולם, עדיין אין חשש שכולם יצלמו אותו הדבר. לכל אחד יש את הראיה הפנימית שלו ואת הדרך שלו להפיק תוצאות יפות.
כל צילום מכיל בתוכו את העולם הפנימי של הצלם/ת, את כל הידע שנאסף במהלך החיים ואת החוש האסטטי והצבעוני שלו.
חנה מאד אוהבת צבעים מטבעה. גם בלבושה וגם בביתה. לדבריה לכל צבע יש תדר אחר המשפיע לטובה על האנשים. יש אנשים שזקוקים לצבע מסוים למצב רוח טוב ויש שצריכים להיזהר מצבע (תדר) מסוים.
חנה תמיד שואפת ליצירת הרמוניה בין הצבעים, מה שמעניק תחושה טובה.
ואוסיף כי צלם צריך להיות בעל יכולות תקשורת אנושית גבוהות, לדעת לראות ולהבין את המהות של האדם שהוא מצלם ולא רק את החזות החיצונית שלו, לזהות את החוזקות ואת הייחודיות של כל מצולם, לגרום לו להרגיש נינוח ובטוח ולהפיק את המירב והמיטב מסשן צילומים אחד.
