מוריה מור אמנות שנולדת מברזל וממריאה אל התקווה
מוריה מור, פסלת ישראלית, מגלמת בעבודתה מפגש ייחודי בין זיכרון משפחתי, מסורת של יצירה בחומר עמיד וקשוח, וביטוי אמנותי עכשווי המפנה מבט אל מעבר לגבולות ולמגבלות.
את אהבתה לאמנות ספגה עוד בילדותה בבית שוחרי תרבות, לצד הוריה. אביה, שהקדיש את חייו לעבודת ברזל תחילה ביצירת מכונות חקלאיות פרי המצאתו ולאחר מכן בפיסול היה עבורה מקור השראה מתמיד. חוויית הליווי של עבודתו האמנותית, השעות מול השרטוטים, המודלים והלבטים, הפכו לבית ספר אישי לפיסול. הברזל, אותו חומר של יציבות וכוח, היה עבור אביה אמצעי לביטוי רוחני, ועם השנים הפך גם לכלי דרכו מוריה עצמה בוחנת את שפתה היצירתית.
מוריה פסלה במגוון חומרים, אך בשנים האחרונות החלה להתנסות בברזל לא רק כשלד נסתר בתוך היציקה, אלא כחומר גלוי ונוכח. מתוך ידיה התעופפו שתי ציפורי ברזל עבודות ראשונות בסדרה של פסלים, אשר נולדו בעקבות חוויה אישית קשה. הציפורים הללו, שנושאות בתוכן את כובד החומר אך גם את הקלילות שבמעוף, מייצגות עבורה את האפשרות להתמיד, להתרומם ולחצות מגבלות. ברזל שהופך לסמל של תקווה.
עבודותיה של מוריה מור נשענות על דיאלוג מתמיד בין נוקשות לחמלה, בין חומריות גסה לאור פנימי המבקש להתגלות. הציפורים מוטיב מרכזי בפסליה אינן רק דימוי פיזי, אלא אמירה פיוטית על הרצון לעוף אל מעבר למציאות הקשה, אל המרחבים של חירות פנימית.
מוריה מתגוררת בכפר סבא, נשואה, אם לשלושה וסבתא לשמונה נכדים. לצד מסלול חייה החינוכי הוראת ביולוגיה ומחקר בתחום הוראת המדעים היא טיפחה לאורך השנים יצירה אמנותית ענפה בפיסול ובציור. כיום היא חברה באיגוד האמנים הפלסטיים ובעמותת “אמן בעירו”, וממשיכה להציג את עבודותיה במסגרת תערוכות בישראל ובמרחב הבינלאומי.
עבודותיה, המוצעות למכירה, מזמינות את הצופה להקשיב לקולו של החומר, להרגיש את עוצמת הברזל, ולהבחין כיצד דווקא מן הקשיחות נולדת עדינות, ואיך מתוך כובד מתרוממת אמירה של חירות ואמונה.
